העבודה זה המקום בו אנחנו מבלים את מרבית זמננו ביום. רב הימים עוברים רגיל ובנעימים, אך יש גם כאלו שלא, ולשם כך כדאי להיות ערוכים.
במקרים חריגים עלול העובד לצאת נפגע ממקום העבודה. זו יכולה להיות תאונת עבודה, השפלה או התעמרות – אבל כך או כך, מדובר במקרים אשר כדאי לשקול תביעה בגינם.
תביעה במקום העבודה זה משהו שדורש הרבה כוחות, אנרגיות, אומץ ובקיאות בחוקים ובנהלים. עובד שקם לתבוע את מעסיקיו צריך להבין בדיוק במה הוא מאשים אותם, כיצד לעשות זאת ומה מגיע לו לפי החוק.
אם נתקלתם בסיבה טובה לתביעה מסוג זה, כדאי שתהיו בקיאים בחומר טרם תעשו זאת. אילו סוגי תביעות יש במקום העבודה? וחשוב מכך – מי יכול לעזור בתביעה במקום העבודה?
הזכאות לתביעה
ראשית, צריך ליישב את הסוגיה הראשונית – מי זכאי לתבוע את מקום העבודה? לפי החוק אנשים אשר נפגעו בתאונת דרכים, תאונת עבודה או אשר חוו על בשרם פגיעה מכל סוג שהיא (פיזית או נפשית), יש זכות לתבוע את המעסיק באמצעות הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל פיצויים עבור הפגיעה.
במידה והתביעה מתקבלת כלגיטימית מטעם ביטוח לאומי, יוגדר התובע כנפגע עבודה ולכן יהיה זכאי לשלל זכויות רפואיות וכספיות מטעם המדינה.
מהי תאונת עבודה?
״תאונת עבודה״ הוא מושג אשר נועד להגדיר מתי התרחש מקרה פגיעה בעובד באחריות מקום העבודה שלו. לכן, תאונה אשר נגרמה תוך כדי יום העבודה או עקב חלק מהעבודה, תיחשב כתאונת עבודה. מקרה חריג שבו תאונת עבודה תתרחש מחוץ לכותלי מקום העבודה הוא בזמן תאונת דרכים.
במידה ותאונת הדרכים אירעה באחת מהדרכים של העובד לעבודה או מהעבודה – תיחשב כתאונת עבודה. מיותר לציין שבמידה ומדובר בתאונת דרכים המתרחשת במהלך יום העבודה – תיחשב גם היא לתאונת עבודה.
במידה והעובד נחשף לחומרים מזיקים במקום עבודתו (לרבות חומרים כימיים), ואם חשיפה זו גרמה לפגיעה בעובד כמו למשל מחלות נשימה, נזקי ראייה וכו', תיחשב הפגיעה כתוצאה של תאונת עבודה.
מהי התעמרות בעבודה?
על המעסיק ישנה החובה לאפשר לעובד לעבוד בסביבת עבודה נוחה אשר שומרת על כבודו. סביבת עבודה זו יכולה להיות מופרת על ידי התעמרויות במקום העבודה.
מכיוון שפגיעה פיזית במקום העבודה מוגדרת בכל חוק שהוא כעילה לתביעה, התעמרות מוגדרת כפגיעה נפשית. זו יכולה להיות התנכלות, מעשה של לעג והשפלה, הטרדה ועוד שלל דפוסי התנהגות אשר מתרחשים במטרה לפגוע.
התעמרות תיחשב ככזו רק במידה והיא אינה אירוע חריג וחד פעמי, אלא כפעולה שחוזרת על עצמה. כל אדם בסביבת העבודה שמתנכל לעובד ייחשב כמתעמר בו, ואין זה משנה אם מדובר במעסיק ישיר, עקיף, מועסק או אפילו אדם אשר אינה נמנה עם עובדי החברה באופן קבוע אבל יש לו קשרי עבודה עמם.
הבעייתיות בסעיף זה הוא שהמושג ״התעמרות״ הינו חמקמק ובעוד שהעובד מרגיש התעמרות יכול להיות שהמתעמר אינו חש בכך.
לכן כל מקרה בתביעה ייבחן לגופו, אך באופן גורף ניתן להצביע על התעמרות כעל התנהגות אשר כוללת קללות, צעקות, החרמת העובד במקום עבודתו או התנהגות הגורמת לבידודו, מתן משימות בעלות אופי משפיל, מתן איסורים בעלי אופי פוגעני, חדירה לפרטיותו של העובד באין הוא משתף פעולה, הפצת שמועות כוזבות על העובד, האשמות שווא כלפי העובד והסרת תחומי אחריות וסמכויות מהעובד ללא מתן הסבר מקצועי.
הליך התביעה במקום העבודה
לאחר שהחלטתם שיש לכם סיבה טובה וחוקית לתבוע, מי שיעזור לכם מבחינת המדינה זה המוסד לביטוח לאומי. למעשה, ביטוח לאומי הוא הגוף אליו מגישים את כתב התביעה.
טופס התביעה יוגש וימולא על ידי העובד והוא יכלול תיאור של הפגיעה – איזו סוג פגיעה הוא חווה, השתלשלות האירועים שהובילו לכך, מתי ואם הופסקה עבודתו בשל כך ועוד. על התובע לחתום על טופס וויתור סודיות אשר בלעדיו טופס התביעה לא יהיה קביל.
באם ניתן, כדאי לצרף מסמכים רלוונטיים אשר מחזקים את טענות התובע – מסמך רפואי מאיש מקצוע, מסמך מפסיכולוג או כל מסמך מגורם מקצועי שהוא.
כאמור, המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף והגורם שאחראי על ריכוז התביעות הללו תוך שמירה ובחינה של זכויות העובד לאורך כל ההליך. במידה ואתם בסיטואציה כזו ואתם מחפשים גורם חיצוני שיעזור וידאג לאינטרסים שלכם – ביטוח לאומי הוא לא הכתובת.
תביעות רבות נופלות בין הכיסאות מכיוון שלא תמיד יודע העובד למלא את הטופס כהלכה ולרב הוא כלל ולא מכיר את החוקים והכללים לפיהם הוא אמור להגיש תביעה. לשם כך קיימים משרדי עורכי דין אשר מתמחים בסוג זה של תביעות. אלו ידעו בדיוק כיצד לגשת לעניין ולהגדיל את סיכויי הזכייה שלך, על מנת שתקבל את הפיצויים באופן כמעט וודאי.
סוגי תביעות
ישנם שני סוגים עיקריים של תביעות אשר נבדלות זו מזו לפי מעמדו התעסוקתי של התובע. במידה ומדובר בעובד שכיר, על המעסיק להיות מעורב בהגשת טופס התביעה לביטוח לאומי, ואין זה משנה אם הוא מעורב באופן אישי בתביעה.
על המעסיק לאשר את נסיבות התביעה אשר נכתבו בטופס, כמו גם לציין את שכר העובד ותנאיו כפי שכתוב בחוזה. לעיתים ייתכן והמעסיק יקבל אישור מיוחד לתשלום דמי תביעה לעובד, במקרה זה המעסיק הוא שישלם את הפיצויים ולא ביטוח לאומי.
במידה ומדובר בעובד עצמאי, העובד עצמו הוא זה שצריך להגיש את טפסי התביעה, למלא אותם ולהצהיר על כל הפרטים הטכניים שקשורים בעבודתו – תקופת הזמן בה הוא מתפרנס כעצמאי, הכנסות ועוד. בשני הסוגים, סכומי הפיצויים של התביעה (במידה והיא אכן אושרה על ידי ביטוח לאומי) ייקבעו לפי חומרת הפגיעה בעובד אך בכל מקרה לא יעלו על 75% משכרו של העובד.
