הסמכות להעניק חנינה
בחוק יסוד נשיא המדינה נקבע, בין היתר, כי לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם.
לנשיא המדינה נתונה גם הסמכות למחוק רישומים פליליים בדרך של קיצור תקופת ההתיישנות ותקופת המחיקה של הרישום הפלילי.
הסמכויות האמורות לא הופכות את נשיא המדינה לערכאת ערעור נוספת על בתי המשפט אלא מדובר בסמכויות שנועדו למקרים עם נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן אפשרות למי שהורשע בעבירה לפתוח דף חדש בחייו.
מחלקת חנינות במשרד המשפטים והמחלקה המשפטית בבית הנשיא אחראיות על הטיפול המשפטי בבקשות חנינה.
השיקולים שנשקלים וזמן הטיפול בבקשת חנינה
הליך בקשת חנינה הוא הליך ארוך ומורכב, אשר כולל שקילה של שיקולים רבים – רקע סוציאלי, מצב בריאותי, תרומת הנאשם לקהילה ועוד, ומצריך פעמים רבות קבלת חוות דעת מגורמים שונים (משפטיות וחוץ משפטיות).
בהתאם לכך ובשים לב לעובדה שלנשיא המדינה מוגשות באופן שוטף בקשות חנינה רבות, זמן הטיפול בבקשת חנינה הוא ממושך.
במידה שבקשת החנינה נדחית, ניתן להגיש בקשה נוספת לחנינה מנשיא המדינה בחלוף חצי שנה מעת שנשלחה ההחלטה על דחיית הבקשה לחנינה.
מי יכול להגיש בקשת לחנינה?
בקשת החנינה יכולה להיכתב על ידי מבקש החנינה עצמו, על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה או על ידי עורך דין פלילי מטעמו של המבקש.
בכדי למקסם את הסיכויים לקבלת החנינה, יש להגיש בקשה מנומקת, יסודית ומקצועית.
מדוע מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני הגשת הבקשה?
למרות שלפי לשון החוק לא נדרש ליווי של עורך דין, מומלץ להסתייע בעורך דין פלילי שמנוסה בהגשות בקשות חנינה. עורך דין בעל מומחיות בנושא חנינות מודע למסמכים הדרושים, להיקפים ולטיב חוות הדעת הנוספות שיש לצרף בכדי למקסם את הסיכויים לקבלת החנינה, ויכול לחסוך עיכובים מיותרים בשל הגשה לא נכונה של מסמך כזה או אחר.
זאת ועוד, לאור המגוון הרחב של הנסיבות שבגינן מוגשת בקשות החנינה, בניית הטיעון המתאים יכולה להיות מלאכה מורכבת. על כן, גם מסיבה זו, מומלץ להסתייע בעורך דין שמתמחה בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה.
